לדעת יותר

בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מודעים לחשיבותו של ויטמין די ובעקבות בדיקת דם פשוטה מגלים כי קיים מחסור של ויטמין D  בגופם.

ויטמין D אחראי על שמירת רמות תקינות של סידן בדם.

הכליות הן האיבר המייצר את הויטמין D ועל כן מחלת כלייה ואי ספיקה כלייתית פוגעת בייצור התקין של הויטמין עצמו, וכתוצאה מכך יורדת במידה דרסטית כמות הסידן הנספגת דרך דפנות המעי.

חשיבותו ותפקידו של המינרל סידן ידועים היטב למרבית האוכלוסייה בעיקר כמרכיב חשוב בבנייה והתפתחות העצמות (עצם ספוגית - רכה ועשירה בכלי דם, הנמצאת בחוליות עמוד השדרה ובחלק הפנימי של העצמות הארוכות , ועצם הקורטיקלית - קשה והנמצאת בעצמות הארוכות )

בעיקר מעל גיל 50 כשתהליך בניית העצמות נפסק, חשוב מאד לשמור על רמות תקינות של סידן בגוף על מנת למנוע אוסטאופורוזיס, כלומר, דלדול העצמות.

דיאטה עשירה בסידן יכולה לתרום ולסייע על שמירת רמות תקינות של המינרל בגוף, אך לא תמיד, במיוחד אם לא הייתה תזונה נכונה בגיל הילדות או שגורמים גנטיים אחראיים לכך.

כאמור ויטמין D וסידן קשורים זה לזה כך שהצורךלשמור על רמות תקינות של הויטמין בדם נובע (בין היתר) מהצורך לשמור על רמות תקינות של סידן.

המינון המומולץ ע"י ה R D A  -RECOMMENDED DIETARY ALLOWANCE ׁ

נע מ 800 עד 1000 יב"ל (יחידות בין לאומיות ) ליום, כאשר הערך הנורמלי של הויטמין בדם הוא בין 50-60 ננוגרם למליליטר.

ניתן להעלות את רמות ויטמין D דרך לקיחת טבליות המכילות את הויטמין בצורתו הזמינה לספיגה ישירות בגוף (טבליות ויטמין D3ׂ ) או דרך טיפות נוחות לבליעה וללא סוכר, כל טיפה מכילה 200 יחב"ל של Cholec

ויטמין D מכונה גם בשמו THE SUNSHINE VITAMINE (ויטמין השמש) וזה בזכות הגילוי כי הויטמין נוצר בעור הנחשף לקרני השמש.

נשאלת פעמים רבות השאלה, איך ייתכן שבארץ ישראל  החמה אשר רוב חודשי השנה יש חשיפה גדולה מאד לקרני השמש כל כך הרבה אנשים סובלים מחוסר ויטמין D . התשובה היא שלמרות האקלים בישראל, פחות אנשים נחשפים לקרני השמש ואם כן, הם משתמשים במקדמי הגנה החוסמים את כניסת קרני UVA אל העור. מחקרים הראו כי חשיפה של הגוף ללא מקדמי הגנה לשמש לפחות כרבע שעה עד 20 דקות פעמיים בשבוע, היא החשיפה האופטימלית לייצור ויטמין D .

לאור האמור שילוב של טיפול תרופתי (טבליות או טיפות) וחשיפה נכונה לקרני השמש מגבירים באופן משמעותי את ייצור הויטמין בגופינו.

תרופות מקבוצת הסטטינים ידועים בשם חוסמי ה- HMG-COA רדוקטזה, המורידים את רמת הכולסטרול ע"י חסם אנזים זה.

הסטטינים הם קבוצת התרופות הנרשמת ביותר להורדת כולסטרול הגורמת לשינוי בערכי ה LDL , HDL ותריגליצרידים.

שתיית כוס מיץ אשכוליות או אכילה של כמה פלחי אשכוליות יכולה להיות קטלנית עבור משתמשי הסטטינים.

האשכולית מכילה מרכיב הנקרא "ברגמוטין" אשר משפיע על חלקי המערכת האנזימתית בגוף כמו הציטוכרום ((CYP3A4 הממוקם בדופן המעי הדק. מערכת זו אחראית על פירוק התרופות מקבוצות הסטטינים כמו גם תרופות אחרות.

כאשר מיץ אשכוליות נלקח באותו הזמן שבו נלקחת תרופה מקבוצת הסטטינים, המרכיבים הקיימים במיץ האשכוליות תופסים את האנזים הנ"ל ומונעים ממנו לפרק את הסטטין וגורמים בשל כך לצבירת רמות גבוהות של הסטטין בגוף, דבר המסכן את בריאות המשתמש וכתוצאה מכך יכולה להיווצר פגיעה בכבד ופגיעה במסת השריר (רבדומיוליזיס), פירוק השריר שתוצר פירוקו הוא המיוגלובין המופרש בכיליה וכתוצאה מכך עלולה להיווצר פגיעה כלייתית הכוללת אי ספיקה כלייתית, תופעות לוואי האפשריות הן : כאבי שרירים או חולשת שרירים ,עליה ברמות ה cpk בדם והפרעות בתפקודי כבד.

הסטטינים הכי מושפעים ממיץ אשכוליות הם:

SIMVASTATIN

LIPITOR

לגבי סטטינים אחרים כמו :

CRESTON ®

PRAVAUP ®

LESCOL ®

אין מספיק מחקרים עדכניים כך  שעדיף לצרכני תרופות אלו להימנע מצריכת אשכוליות.

יש לדעת כי הצטברות הסטטינים נגרמת מיד לאחר שתיית כוס מיץ אשכוליות או אכילת כמה פלחי אשכולית.

צריכת מיצי הדרים ופירות אחרים אינה גורמת לתופעות הנ"ל מאחר ומצי הדרים   אחרים אינם מעכבים את האנזים CYP3A4.

תרופות נוספות המושפעות מצריכת מיץ אשכוליות הן:

AMIODACORE (PROCOR, AMIODACORE)

BUSPIRONE (SORBON)

CARBAMAZEPINE (TEGRETOL® TERIL® TIMONIL®

CYCLOSPORINE (SANDIMMUN® DEXIMUNE®

DIAZEPOM ( VALIUM ASSIVAL)

FELODPINE (PENEDIL)